|
|
שונאים ומתבכיינים
מאת: ניר ברעם
16-8-2004 השמאל שונא את כל מי שאינו מערבי כמוהו: חרדים, דתיים ועניים כבר שנים מקדמים גורמים שונים בשמאלמרכז הציוני את גיוס בני הישיבות לצה"ל. בשנות התשעים המוקדמות התעסקו בעניין פוליטיקאים ממרצ וממפלגת העבודה, ומאז הקמת מפלגת שינוי מניפים את הדגל טומי לפיד וחבר מרעיו. למעשה, גיוס בני הישיבה הוא אג'נדה נפוצה ואהובה במיוחד על בורגני השמאל. הטיעונים הם לרוב מוסריים (למה שרק אנחנו נמות), כלכליים-חברתיים (פרזיטים), ולפעמים סתם הסתה נחמדה: נצלנים, עושקי הקופה הציבורית. לאחרונה פרסם צה"ל נתונים על הגיוס. כ-38% מהגברים הישראלים לא התגייסו (כ-9% הצהירו על תורתם אומנותם), מבין המתגייסים עוזבים את הצבא בשנה הראשונה כ-12%. צה "ל עצמו עומד לפטר 1,500 משרתי קבע מפאת קיצוצי תקציב, וממילא, כל אדם שהסתובב בין בסיסי צה"ל יודע שלצה"ל יש יותר מדי חיילים חסרי מעש (בעיקר בעורף, לפי נתונים שהציג לאחרונה האלוף גבי אשכנזי). לו צה"ל היה משחרר מחר 10,000 חיילים מהעורף, ספק גדול אם הרבה היה נגרע מעוצמתו. אבל הנקודה העיקרית היא זו: לו צה"ל באמת היה נזקק לכל צעיר, הוא היה מקשה מאוד על חיילים להשתחרר. רוצה לומר, שאף אדם שפוי בישראל לא מאמין שגיוס החרדים הוא צורך צבאי. להפך. הוא רק יגרום לצבא לבזבז משאבים על עניין זניח. פתולוגיה מופרעת אם כן, כיצד אפשר להבין את הרצון האדיר בשמאל לראות את החרדים חנוטים במדי ב', מתרוצצים על הג' בלאות בחום יולי-אוגוסט? התשובה פשוטה: פתולוגיה מופרעת, הנפוצה בקרב השמאל הבורגני, שמורכב רובו ככולו מאשכנזים המצדדים בקפיטליזם קיצוני, בשלום ובשקט, ובעיקר, אוהבים לראות סביבם אנשים מסוגם ומתקשים לשאת מזרחים מעוטי יכולת, מסורתיים עם כיפה בוכרית המצביעים ש"ס, חרדים במגבעות שחורות, מובטלים שאינם ששים לעבוד בתנאים של עובד זר, עובדי כפיים שמתארגנים יחדיו ושובתים. השנאה של השמאל הבורגני היא לחלשים, לשונים, לכאלה שאינם מקבלים (או אינם יכולים לקבל, כי הם עניים) את אורח החיים המערבי-מודרני-קפיטליסטי, ומתעקשים להישאר צמודים לאמונות ישנות: אלוהים, שפת היידיש, אמנון יצחק. שנאת השמאל הבורגני לאנשים שאינם מקבלים את ערכיו היא כמובן תת-קרקעית, ונשאיה מכחישים אותה בתוקף. הם הרי מתהדרים בדימוי מגהפלורליסטי, אוהבי ערבים מסכנים הנדחקים במחסומים, ומתנגדים לגזענות ולדיכוי. עכשיו, הקורבן הקל ביותר לנקז אליו את השנאה לישראל האחרת, השנייה והשלישית, הם החרדים, והטיעון הפופולרי ביותר הוא הגיוס לצה"ל. הרי מרגע לידתה עסוקה החברה הישראלית בפולחן אהבה והערצה אינפנטילי לצה"ל. דור אחר דור מחנכים כאן לאהוב את הצבא יותר מלאהוב את המדינה. יודע צדיק נפש בהמתו לכן קמה תנועה שלמה, "התעוררות", והניפה בגאון את הדגל הזה תחת הסיסמה, שאסור להפריד בין דם לדם. תנועה שלמה שקמה כדי לגייס עוד 20,000 אנשים לצה"ל. נשמע נורמלי? ובכן, ברור שבחישוב רציונלי העניין זניח, אלא שיודע צדיק נפש בהמתו. עסקני "התעוררות" הבינו שהצווחות ההיסטריות לגיוס חרדים יעוררו כלפיהם אהדה בקרב החבר'ה בשמאל. רק השבוע ישבו באולפן טלוויזיה השר אילן שלגי משינוי, ואליעד שרגא מהתנועה לטוהר השלטון, ודנו בסוגיה: האם שינוי מרמה את בוחריה כאשר היא אינה דוחפת את החרדים לבקו"ם? עצם הדיון הוא בגדר מופרעות. עצוב לראות אנשים נאורים, המתעסקים בסבר פנים חמור ובפאתוס משפטני בהבלים שכאלה. מדינת ישראל בזבזה עד כה מאות מיליארדים על התנחלויות מופקרות (תפוח? חברון? ), על צבא בזבזני (זוכרים את הלביא? ) וראוותני , על מלחמות מיותרות (לבנון), והנה הדרישה העיקרית שמעסיקה את השמאל הבורגני היא גיוס החרדים. הנזק שגורמים החרדים שלא מתגייסים איננו שווה ערך בשום צורה להתעסקות האובססיבית של השמאל הבורגני בעניין הזה: לא צבאית, לא כלכלית, לא מוסרית. ההתעסקות הזו של השמאל המציק, המתגרה, המתעקש להשפיל ולרדוף את החרדים המשתמטים, למרות שעולם ומלואו משתמט היום, היא זו שמשניאה את השמאל הבורגני על חלקים כל-כך רבים בחברה הישראלית, שרואים את חוסר הנכונות המופקרת לקבל בני אדם, שאינם חיים על-פי ההיגיון של תל-אביב-רמת השרון-בואך רעננה. |